משחק: פוקר אינדיאני- Indian Poker

סוג: משחק קלפים\ חברה
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: חפיסת קלפים
דרגת שכרות: גבוהה
מטרת המשחק: לנחש את ערך הקלף.

מהלך המשחק הוא כזה: כל משתתף מקבל קלף הפוך כך שהוא לא יודע מה הערך שלו.

על כל משתתף להרים את הקלף מבלי להסתכל ולהחזיק אותו צמוד למצח כך שכולם יכולים לראות את ערך הקלף חוץ ממנו.
המחלק מתחיל בהימור של כמה משקאות (או שלוקים) הוא מוכן לשתות על כך שיש לו את הקלף הגבוהה ביותר.
כל מי שלא מאמין שהוא מחזיק קלף גבוה משל שאר המשתתפים פורש, ושותה מספר שלוקים כמספר הסיבובים שעברו (כלומר אם הוא פורש בסיבוב ההימורים הראשון- ההימור של המחלק, הוא שותה משקה אחד).
התור זז עם כיוון השעון למשתתף שרוצה להעלות את ההימור (בדומה לפוקר). כאשר משהוא מהמשתתפים מעלה את ההימור, שוב כל מי שבמשחק צריך לחשוב, האם הוא פורש ושותה (שוב כפי מספר סיבובי ההימורים שעברו) או נשאר.
בסוף הסיבוב- כשהסיבוב חוזר למהמר האחרון ואין יותר אף משתתף שרוצה להעלות את ההימור, חושפים את הקלפים והמפסידים שותים את מספר המשקאות מההימור הסופי.

במידה והמהמר היה בין המפסידים עליו לשתות משקה אחד נוסף.

במידה וההימור הסופי קטן ממספר הסיבובים המשחק מופסק וכולם שותים כמספר הסיבובים. (שכן לא יתכן שמי שפרש ישתה יותר ממי שהפסיד).

המשחק הזה מוצלח בעיקר בגלל שהחוקים שלו ממש לא מסובכים וכולם שותים בתדירות די גבוהה (בשביל זה משחקים משחקי שתיה, לא?). זה משחק שמתאים לשחק כאשר המשתתפים כבר מבושמים במקצת. להחזיק קלפים על המצח ולהראות מטופשים נראה הרבה יותר הגיוני אחרי כמה בירות.

מכיוון שמדובר במשחק בו עלולים לשתות הרבה כדאי לשחק אותו על שלוקים של בירה ולא על משקאות חזקים יותר.

Honolulu- או:יופי טרופי

רכיבים:
2 מנות ג'ין יבש (Beefeater)
0.5 מנה מיץ תפוזים
0.5 מנה מיץ אננס
0.25 נמה מיץ לימון
0.25 מנה סירופ סוכר
1 התזה ביטר אנגוסטורה
כתר סוכר ופס תפוז לקישוט.

באנגלית: הונולולו
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מתקתק
צבע: כתום בהיר.

הקוקטייל הונולולו שמופיע בספר הקוקטיילים של מלון סבווי הוא עוד אחד מהקוקטיילים שהיו מפורסמים בשנות העשרים של המאה שעברה וכיום נשכחו לגמרי. מדובר בקוקטייל שהיה פופולארי מאוד בבארים ומסעדות באיזור החוף המערבי של ארה"ב (בעיקר בהוליווד ווגאס) וכנראה שם גם מוצאו. שמו ניתן לו ככל הנראה בגלל השימוש בפרי אקזוטי- אננס, שבשילוב עם התפוז יוצר טעם מתוק מעניין.

כשניגשתי להכין את הקוקטייל הזה לראשונה ציפיתי לעוד קוקטייל בסגנון מרטיני, כלומר קוקטייל יבש עם רמיזות לטעמי פרי (בבלוג זה כבר מופיעים כמה וכמה כאלה). אבל הופתעתי ואני חייב לציין שמדובר באחד הקוקטיילים הטובים שיצא לי לטעום לאחרונה. מדובר בקוקטייל אלגנטי ביותר. בעל צבע כתום מרשים. וטעמי הפירות שמרככים אפילו את הג'ין הגס בו השתמשתי ויוצרים קוקטייל מאוזן וטעים.

Queens- או: חמשת הרבעים- חלק רביעי

מרכיבים:

1 מנה ג'ין לונדוני יבש (Gordon`s)

1 מנה וורמוט יבש (Martini Extra Dry)

1 מנה וורמוט מתוק (Cinzano Bianco)

1 מנה מיץ אננס

באנגלית: קווינס
קטגוריה: קוקטלים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ערבוב וסינון
טעם עיקרי: מתוק
צבע: צהוב בהיר עכור

חלק מסדרת המשקאות על שם רבעים של העיר ניו-יורק.
בניגוד לקוקטייל המנהטן המפורסם ואפילו לקוקטייל הברונקס, קשה מאוד למצא מידע על הקוקטייל הזה. על פי הסיגנון אפשר להניח שגם קוקטייל זה הומצא בסביבות תחילת המאה ה-20.

הקוקטייל היה מאוד דומה בטעם למליון דולר (ללא הפתעה, שכן מדובר באותם מרכיבים בדיוק). ההבדלים הבודדים מהקוקטייל ההוא היו: מרקם נוזלי יותר- שכן לא נעשה כאן שימוש בביצה ובפרי טבעי, וטעם מעט מתוק יותר משום שהשתמשתי במיץ אננס מתאילנד* שהיה מתוק בהרבה מהמיץ הטרי (אם כי עדיין חלש ולא דומיננטי כפי שהיה מצופה ממשקאות עם פרי). האננס מורגש בעיקר בריח ובאפטרטייסט.

בשורה התחתונה לא מדובר בקוקטייל מרשים במיוחד. יש לו טעם מתוק עדין וצבע חיוור מדי שמזכיר יין לבן אבל אני חושב שזה יכול להוות קוקטייל הכירות טוב למשקאות ג'ין-וורמוט עבור אנשים שלא מכירים את שילוב הטעמים שכל כך נפוץ בקוקטיילים הקלאסיים.

* החלו לייבא מיץ אננס ללא תוספת סוכר או חומרים משמרים. הטעם מתוק יותר מלסחוט אננס טרי [כנראה בגלל סוג האננסים שמייבאים לארץ] והמחיר סביר.

משחק: מלך האגודלים- Master of the Thumb

סוג: משחק חברה
מספר משתתפים: כמה שיותר
דרגת שכרות: נמוכה

זהו משחק שנמצע ברקע של מסיבה או אירוע חברתי רב משתתפים. סגנון המשחקים הזה לא תחרותי ולא גורם לכולם להשתכר בסוף הערב אלא מאפשר פסקי זמן משעשעים במהלך האירוע.

בתחילת הערב נבחר מלך האגודלים ומקום מרכזי אחד שכולם רואים (לדוג' שולחן במרכז החדר).
בזמן כלשהו במהלך הארוע מלך האגודלים מניח את האגודל שלו בהפגנתיות על השולחן (הוא לא צריך להגיד משהו ועדיף שימשיך במעשיו כרגיל). כל מי שרואה את האגודל על השולחן צריך להניח ג"כ את האגודל שלו על משטח שלפניו (זה יכול להיות שולחן, כסא, מדף, העיקר שזה יהיה במקום גלוי ולפניו- כדי שכולם יוכלו לראות).
האדם האחרון ששם לב מחויב לשתות והוא מוכתר למלך האגודלים החדש וכך המשחק ממשיך עד סוף המפגש.
אם במקרה משהו שם את האגודל שלו על השולחן לפני מלך האגודלים הוא מחוייב לשתות.

משחק חביב, כפי שאמרתי משמש כרקע ולא כמרכז האירוע. זה נחמד לראות שפתאום באמצע אנשים עוזבים כל מה שהם עושים ומתחילים לרוץ לחפש מקום להניח עליו את האגודל.
המשחק עובד הכי טוב באירועים מהסוג שכולם יושבים בסלון או מסביב לשולחן בפאב (הוא לא מתאים למסיבה) ומשמש כשובר שיגרה.

ניתן כמובן לשנות את החוקים לדוג' המלך צריך לעמוד במקום מסויים בחדר ומי ששם לב צריך ללכת לעמוד באותו מקום (וכמובן מי שעומד שם ללא סיבה מחוייב לשתות).
או שעל המלך לעשות תנועה מסויימת (משהו שלא שמים אליו לב אבל ניתן לחזור עליו- קריצה או עיוות בפנים עובד טוב) ועל מי ששם לב לחזור על התנועה.

Gimlet-או: חיסון חמוץ

רכיבים:
1.5 מנות ג'ין יבש (Beefeater)
1 מנה מיץ לימון
1 כפית אבקת סוכר
פלח לימון לקישוט.

 באנגלית: גימלט
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: עירבוב וסינון
טעם עיקרי: חמוץ
צבע: שקוף עכור

הגימלט הוא עוד אחד מהקוקטיילים הקלאסיים שנוצרו במאה  ה-19. הקוקטייל נקרא כנראה על שמו של רופא מהצי הבריטי שחיפש דרך לשכנע מלחים לשתות מיץ לימון- ויטמין C- כדי להתחסן מפני צפדינה. הדרך הטובה לשכנע מלחים לשתות משהו הוא כמובן לערבב אותו באלכוהול, ג'ין במקרה הזה. בשנות השישים של המאה ה-19 הומצא תרכיז של ליים מרוכז (Lime Cordial) וגם אותו נהגו המלחים לערבב בג'ין. במתכונים המקוריים מופיע-Lime Cordial של Roses במקום מיץ לימון וסוכר. מדובר בעוד קוקטייל עם השילוב הנפוץ של אלכוהול + טעמי לימון ולכן כשטעמתי אותו הופתעתי לטובה. למרות השימוש בג'ין חזק מדי לטעמי היה למשקה טעם של לימונדה חמוצה מאוד וזה כיסה במעט על טעמי הג'ין. מתאים למי שאוהב את הסוכריות אומץ החמוצות ואפשר פשוט להוסיף יותר סוכר.

כמה הערות:
למשקה קיימת גם גרסה עם וודקה במקום הג'ין (לא ניראה לי חידוש משמעותי).
ניתן ונראה לי שעדיף להחליף את האבקת סוכר בסירופ סוכר (כחצי מנה או לפי הטעם).
ניתן כמובן להכין Lime Cordial אולי אני אנסה זאת בעתיד.