Mint Julep- או: מה שטוב לסוסים מקנטאקי

רכיבים:
3 מנות וויסקי או בורבון (Jim Beam Rye)
1 כפית אבקת סוכר
8 עלי מנטה
סודה או מים
תוספת אפשרית- התזה אנגוסטורה ביטר
תפרחת עלי מנטה לקישוט.

 באנגלית: מינט ג'ולפ
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: וויסקי
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: מעיכה ובניה בכוס על קרח
טעם עיקרי: מתוק, וויסקי
צבע: חום ענברי
מתאים ל: מירוץ סוסים ביום קיץ חם.

מדובר באחד הקוקטיילים הותיקים ביותר. הקוקטייל מוזכר כבר בספר קוקטיילים מ-1803 (אם כי שם לא מצויין באיזה סוג בסיס אלכוהולי משתמשים). המשקה היה נפוץ בחלק הדרומי של ארה"ב והאגדה מספרת שסנטור קנטאקי היה זה שהכיר אותו לברמן במלון בו התאכסן בוושינגטון הבירה ומשם הוא נפוץ לפאבים אחרים בצפון. לאורך המאה ה-19 הג'ולפ הוגש על מספר בסיסים אלכוהולים ובמיוחד היה נפוץ ג'ולפ על בסיס ברנדי אך מ-1938, עת הג'ולפ על בסיס קנטאקי וויסקי הוכרז כמשקה הרשמי של מירוץ הסוסים הגדול שנערך בקנטאקי ה-' קאנטאקי דרבי', הג'ולפ התקבע כמשקה אמרקאי וככזה הוא מופק כיום רק ע"ב בורבון.

דרך ההכנה דומה להכנת המוחיטו. ניקח את העלים התחתונים של הענף (את החלק העליון נשמור לקישוט), מעיכה עדינה מאוד של עלי מנטה עם סוכר והאלכוהול בכדי להוציא את הטעם למשקה(הכותש המשונן שלי לא מתאים פה לכן השתמשתי בגב הלא משונן שלו. ניתן לחילופין לגלגל בעדינות חופן עלים ביד ולזרוק אותם לכוס), ואח"כ הוספת קרח, סודה וערבוב. המשקה שמתקבל טעים מאוד והזכיר לי תה קר גם בצבע וגם בטעם. מדובר בקוקטייל הוויסקי המוצלח ביותר לטעמי והוא מאוד מרענן וקייצי.

לגבי המנטה- בארה"ב נהוג להשתמש בסוג שנפוץ שם ה-Mentha spicata שמתאפיין בעלים משוננים וטעם עדין. כאן בארץ נפוצה יותר נענעת המים שלה טעם די דומה. אני השתמשתי בפפרמינט שלו עלי קצת סוגולים וטעם חזק יותר. ובלי קשר לסוג אפשר לוותר על המסורת ולהשתמש בהרבה יותר עלים.

 הערה נוספת- השתמשתי באבקת סוכר במקום בסוכר רגיל כי חשבתי שהוא יתמוסס ביתר קלות, דבר שהתברר כטעות. האבקה נעשתה גושית והיה קשה מאוד למוסס אותה כמו שצריך. הדבר הנכון לעשות הוא למוסס את הסוכר במעט מים או סודה בתחתית הכוס לפני הוספת שאר המרכיבים.

משחק: שקר- Bullshit

סוג: משחק קלפים

מספר משתתפים: 2-6

אביזרים: חפיסת קלפים

דרגת שכרות: גבוהה

מטרת המשחק: להפטר מכל הקלפים ולא להתפס בשקר.

בתחילת המשחק מחלקים את כל הקלפים בין המשתתפים (יתכן וחלק מהמשתתפים יקבלו יותר קלפים מהשאר) ומשאירים את הקלף האחרון גלוי.
בכדי להפטר מקלפים, כל משתתף בתורו צריך לזרוק קלף (או מספר קלפים מאותו מס) שערכו גדול או קטן באחד מהקלף האחרון שהוכרז (כש-A הוא המספר בין K ל-2), ולהניח אותו הפוך.
 אם אחד השחקנים חושב שבעל התור שיקר, עליו לצעוק "שקר" ולחשוף את הקלף.
אם כאשר שחקן נתפס בשקר עליו לשתות כוסות (או שלוקים) במספר העשרוני של הקלפיםשיש בערימה (כלומר- אם יש בין 1-9 צריך לשתות מנה אחת, בין 10-19 שתי מנות וכו') ולקחת את הערימה אליו.
אם ההכרזה התבררה כטעות על המכריז לשתות מספר כוסות כנ"ל ולקחת את הערימה אליו.
כאשר שחקן לוקח את הערימה מכל סיבה שהיא עליו להתחיל את הסיבוב מחדש בקלף גלוי.
המשחק ממשיך עד שמשהו מצליח להפטר מכל הקלפים שלו כאשר את הקלף האחרון יש להניח גלוי, ואסור לשקר. (אם אין  אפשרות צריך לשתות ולדלג על התור).
ניתן להמשיך לשחק עד שנשארים שני אנשים.

גרסת שתיה טובה למשחק קלפים מוצלח גם כך. משחק בעל אינטרקציה חברתית גבוהה ויש גם יתרון קל לתוספת חוקי השתיה בכך שהשקר הופך למסוכן יותר ככל שהמשחק מתקדם.

Gin & Tonic- או:התרופה שלי לקיץ

רכיבים:
1.5 מנות ג'ין יבש (Gordon`s/ Hendrick`s)
מי טוניק
פלח לימון (ומלפפון בגרסת ההנדריקס) לקישוט

 באנגלית: ג'ין וטוניק
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: מריר
צבע: שקוף

מחלת המלריה היתה אחת המחלות הקשות שתקפו את חיילי האמפריות הארופאיות השונות ששירתו באיזורים הטרופיים של העולם. בתחילת המאה ה-18 התגלתה תרופה מועילה למלריה שנקראה כינין. הבעיה הגדולה של התרופה היה טעמה המר.
בתחילת המאה ה-19 רופא בצי הבריטי שהוצב בהודו נהג לערבב לחיילים ג'ין, מים, מיץ לימון וסוכר ביחד עם הכינין בכדי לגרום להם לקחת אותו והמשקה התחבב על החיילים והם הביאו חזרה לבריטניה גרסה מעודנת יותר של המשקה. בעירבוב של מים\סודה עם סוכר וכינין (בחוזק נמוך בהרבה מהתרופה) מכנים את מי הטוניק.

המשקה מאוד פופולארי בבריטניה והמושבות לשעבר (ולא רק) ויצרניות הג'ין השונות מייצרות בקבוקים של ג'ין וטוניק מוכנים מראש. זה באמת קוקטייל מוצלח לימי קיץ חמים. הוא מרענן ויש לו טעם מריר לא שיגרתי, מה גם שמדובר במשקה שקל מאוד להכנה.

בזמן האחרון אני משקיע ומכין לעצמי את הקוקטייל עם הג'ין המוצלח ביותר של 'הנדריקס'.
מדובר בג'ין מודרני שמופק בין השאר מתמציות מלפפון וורדים ויש לו טעם מיוחד של תבלינים אפילו ביחס לג'ין אחרים.
כחלק מהמיתוג החברה ממליצה לקשט את ההנדריקס וטוניק בפלחי מלפפון וזה בהחלט מעצים את הריח של הקוקטייל.

kamikaze- או: צלילה חופשית

1 מנה וודקה (Smirnoff)
1 מנה ליקר תפוזים יבש (שקד)
1 מנה מיץ לימון
0.5 מנה סירופ סוכר

באנגלית: קמיקזה
קטגוריה: קוקטלי מרטיני
אלכוהול מוביל: וודקה
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מתוק
צבע: שקוף

הפירוש היפאני של המילה הוא צלילת רוח או משהו כזה, ולמרות הקונוטציות המערביות להתאבדות המשקה הזה דווקא די עדין. כמו האח הקטן שלו, הקאמיקזה שוט, גם המקור שלו לא ידוע לי. אבל גם הקוקטייל הזה עדין יחסית לקוקטילי וודקה (בגלל שהוא סלחני בכמות הוודקה). הבעיה היחידה היא, שהקוקטייל הזה כמעט ולא מחדש שום דבר. הוא מזכיר מיץ לימון עם וודקה וזה קצת משעמם.
הערה קטנה לגבי הליקר תפוזים- הליקר של בנימינה בשלבי סיום והחלטתי לנסות לקנות ליקר תפוזים זול אחר (כי להשתמש בקוואנטרו בכל קוקטייל זה קצת כבד על הכיס שלי). הליקר הישראלי השני שנפוץ בחנויות הוא הארומטיק של שקד (לא חיפשתי ליקר תוצרת חוץ מאילוצי כשרות). ההבדל בטעם הוא עצום- לטובת הליקר של בנימינה. האלכוהול בליקר של שקד צורב יותר ומשום מה נכנס לליקר טעם לוואי של אניס שלא שייך לכאן. לעומתו הליקר של בנימינה מזכיר את הקוואנטרו ברמת המתיקות ואלכוהול כמעט לא מורגש (חסר רק את הסיומת המרירה שיש לקוואנטרו שאמור לאפיין טריפל סק).

משחק: אגורות- מהיר-Speed Quarters

סוג: משחק מטבעות
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: מטבע של עשר אגורות או חצי שקל
דרגת שכרות: גבוהה מאוד
מטרת המשחק: קביעת סדר שתיה ע"י הטלת מטבעות.

זוהי גרסה מהירה יותר של המשחק אגורות המקורי. כאן אסור לשבת שעות ולנסות לכוון בשעה שכל השאר בוהים ומשתעממים.
במשחק הזה כל המשתתפים יושבים במעגל. שני משתתפים שיושבים בצדדים מנוגדים מקבלים מטבע ובהזנקה שניהם מנסים לקלוע לכוס במרכז השולחן. כל עוד לא מצליחים לקלוע לכוס שניהם ממשיכים לזרוק (כל אחד בקצב שלו) וכאשר שחקן מצליח לקלוע התור עובר לשחקן שלשמאלו והוא מתחיל לנסות לקלוע. המשחק ממשיך כך עד שנוצר מצב בו התור מגיע לשחקן שעדיין מנסה לקלוע, שחקן זה נענש ומחויב לשתות.


הגרסה הזו מהירה הרבה יותר ונוסף לכאן האלמנט של האפשרות לדפוק את שאר השחקנים מה שהופך אותו ליותר חברתי. אני חשב שזו גרסה מוצלחת יותר ועם כל האלכוהול והמטבעות שעפים היא בוודאי מבולגנת וכיפית יותר.

הערות׃
כדאי מאוד להתחיל עם שתי ערמות מטבעות שיעברו משחקן לשחקן בינתיים השחקנים האחרים יאספו את אלו שנופלים בכדי לשמור על קצב משחק גבוה.
כאשר משתתפים הרבה שחקנים אפשר להוסיף עוד כוסות וערמות של מטבעות ולשחק יותר משנים במקביל.

Kamikaze (Shooter)- או:מכה קטנה בכנף

1.5 מנות וודקה (Smirnoff)
1 מנה ליקר תפוזים יבש (בנימינה)
1 התזה מיץ לימון
פלח לימון לקישוט

באנגלית: קמיקזה
קטגוריה: קוקטלי שוט.
אלכוהול מוביל: וודקה.
סוג כוס: שוט.
דרך הכנה: ניעור וסינון.
טעם עיקרי: מתוק.
צבע: שקוף.

אחד הקוקטיילים הפופולריים ביותר בבארים בארה"ב. אני לא יודע מה המקור ומתי הכינו אותו לראשונה, אבל שילוב בין אלכוהול, ליקר תפוזים ולימון (למרות שכאן מדובר רק בטיפה) הוא אולי השילוב הנפוץ ביותר בקוקטיילים, ובכמויות האלו יוצא קוקטייל שוט שמצד אחד אלכוהולי כמו שקוקטייל שוט צריך להיות ומצד שני הליקר תפוזים מוסיף לו מתיקות מסוימת שמעדנת את העקיצה האלכוהולית.

לקוקטייל הזה התפתחה בהמשך גם גרסה עדינה יותר שנקראת פשוט קמיקאזה.

Rob Roy- או:רובין הוד

רכיבים:
2 מנות בורבון
1 מנה וורמוט אדום
פלח תפוז לקישוט.

באנגלית: רוב רוי
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: בורבון
סוג כוס: נמוכה
דרך הכנה: בניה בכוס
טעם עיקרי:
צבע: חום

עוד קוקטייל קלאסי מסוף המאה ה-19. נקרא על שם גיבור סקוטי (שידוע גם בשם מקגרגור האדום) שגנב מהעשירים ונתן לעניים והיה סוג של רובין הוד מקומי. בשנת 1894 עלתה בניו-יורק אופרה ע"פ סיפור חייו ולכבודה הופק הקוקטייל.
הקוקטייל דומה מאוד למנהטן של ימינו מלבד זה שמשתמשים בוויסקי סקוטי במקום ברבן שיפון.

הקוקטייל עצמו מרענן. הטעם של הוויסקי לא נעלם, רק מתעדן מעט לכן מדובר בקוקטייל שמתאים רק לאוהבי וויסקי (למרות שכשהגשתי אותו לאוהדי וויסקי הם לא הבינו למה להרוס וויסקי טוב). לפעמים נהוג גם להגיש אותו מנוער ומסונן לכוס קוקטייל אבל אני מעדיף אותו מוגש כמו וויסקי.

White Russian- או: הוד חבוביותו (His Dudenes)

רכיבים:
1 מנה וודקה (Smirnoff)
1 מנה ליקר קפה (Kahlua)
1 מנה שמנת מתוקה

באנגלית: רוסי לבן
קטגוריה: קוקטיילים נמוכים, On the Rocks
אלכוהול מוביל: וודקה
סוג כוס: נמוכה
דרך הכנה: ניעור ומזיגה
טעם עיקרי: מתוק, קפה
צבע: חום קפה

המשקה הופיע לראשונה ב-1965 בעיתון והוא נקרא כך משום שהוא נולד על בסיס קוקטייל דומה ה-רוסי שחור.
מכיוון שמדובר בקוקטייל טעים ופשוט להכנה הוא נשאר פופולארי עד היום ובנוסף על כך הוא קיבל יחסי ציבור ענקיים עם איזכורו בסרט הקאלט של האחים כהן- ביג לבובסקי.
למי שלא מכיר, הגיבור הראשי של הסרט- The Dude מופיע בסצינות שלמות כשבידו הקוקטייל האהוב עליו- הרוסי הלבן.

בנוסף לעליה הברורה במכירות של המשקה הסרט גם הצליח להוציא אותו לקצת זמן מהתדמית של קוקטייל נשי ולפתוח אותו לקהל הגברי כקוקטייל שלגיטימי להראות בחברתו.
זהו באמת קוקטייל טוב ופשוט להכנה ואין סיבה שתגבילו את עצמיכם לשתות אותו רק מחוץ לבית.

הערה: במתכון המקורי מ-1965 הכמויות היו שונות ובעצם היה מדובר ברוסי שחור בתוספת מנה שמנת מתוקה.
ניתן להכין את המשקה בבניה בכוס על קרח ואז נוצרים לנו שכבות. אני מעדיף את הגרסה המנוערת ואת הקצף שנוצר בראש המשקה.

משחק: ששיות- Sixes

סוג: משחק קוביות
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: שש כוסות, קוביה
דרגת שכרות: גבוהה
מטרת המשחק: קביעת סדר שתיה והזמנת משקאות ע"י קוביה.

משחק שמתאים ליציאה לפאב. ע"י גלגול קוביה קובעים מי מזמין ומי שותה.
מזמינים לשולחן 6 כוסות (בירה\ שוטים מה שרוצים ואפשר גם וגם) מסדרים אותם בשורה וקובעים איזה מאיזה צד מתחילה הספירה. שאר הכוסות מקבלות את המספר העוקב.
כל משתתתף בתורו מגלגל קוביה. אם הכוס באותו המספר מלאה הוא שותה ממנה. אם היא ריקה הוא מזמין כוס חדשה.

משחק פשוט והיתרון בו הוא שלכולם יוצא לשתות ובכל זאת יש אלמנט ברור של מי מרוויח ומי מפסיד (בדומה להימורים).
טוויסט נוסף שהמשחק יכול לקבל הוא בהזמנה של משקאות שלא בהכרח כולם אוהבים. זו האפשרות של זה שכביכול 'נדפק' לנסות לדפוק את האחרים. כמובן שאותו אדם שהזמין משהו רע יכול להיות מי שיקבל לשתות את זה- תודו שאין דבר יותר יפה מזה. אפשר גם להרגיע את המשחק ולהכניס בין הכוסות מים או משקאות לא אלכוהולים אחרים- יש שיראו בזה משהו טוב והפוגה מהשתיה ויש שיחשיבו את זה כהפסד.

Sex on The Beach-או: פרו ורבו על החוף

1.5 מנות וודקה
0.75 מנה שנאפס אפרסק
0.5 מנה ליקר קרם ד-קסיס
2 מנות מיץ חמוציות
2 מנות מיץ תפוזים
פלח תפוז ודובדבן לקישוט

באנגלית: סקס על החוף
קטגוריה: קוקטיילי פירות
אלכוהול מוביל: וודקה
סוג כוס: גבוהה\טוליפ
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: מתוק
צבע: ורוד אטום
מתאים ל: מסיבת קיץ

קוקטייל פופולארי ביותר בשנות השמונים. וכנראה קוקטייל הוודקה המפורסם והמוצלח ביותר. על פי הסיפורים הקוקטייל הופק לראשונה בתחרות ברמנים לקידום שנאפס אפרסק אמריקאי כלשהו. זו היתה תחרות קטנה אך מכיוון שהמשקה היה מוצלח החלו להזמין אותו בבארים שונים ברחבי ארה"ב והברמנים המקומיים שלא הכירו אותו המציאו מתכונים ע"פ תיאור הטעמים. לקראת סוף שנות השבעים מתכון שפורסם בעיתון התקבע כמתכון המוצלח ביותר.

כאשר הכנתי קוקטייל זה אהבו אותו כולם. האלכוהול נבלע היטב בטעמי המתוק והקוקטייל יפה מאוד לעין. אין ספק שזהו קוקטייל שעונה להגדרה של כל מה שאנשים מדמיינים כאשר אומרים להם קוקטייל ולכן שווה לנסות להכין אותו למרות שמדובר בהרבה מרכיבים.

משחק: מלכות- Queens

סוג: משחק קלפים\ חברה
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: חפיסת קלפים
דרגת שכרות: בינונית
מטרת המשחק: קביעת סדר שתיה ע"פ הקלפים.

קשה לי להגדיר את המשחק הזה כמשחק קלפים בגלל שלמרות השימוש בקלפים אין כאן משחק.
המטרה היא פשוט ליקבוע מי שותה מתי ע"י שליפת קלף.
לאחר שמערבבים את הקלפים פורסים אותם מפוזרים, הפוכים על השולחן. כל משתתף בתורו- לפי סיבוב השעון- מרים קלף, ושותים ע"פ ההוראות הבאות:

1 עד 4 - השחקן צריך לשתות מספר מנות כמצוין על הקלף.
5 - החלף כיוון.
6 - האדם שלשמאל השחקן שותה.
7 - האדם שלימין השחקן שותה.
8 - שני אנשים שלשמאל השחקן שותים.
9 - שני אנשים שלימין השחקן שותים.
10 - כולם שותים.
נסיך - כל הגברים שותים.
מלכה - כל הנשים שותות.
מלך - השחקן יכול לבחור מי שותה.
אס - כולם שותים.

בסך הכל אני אוהב משחקים כאלה. למרות שאין כאן משחק ונקודות ותחרות יש כאן אלמנט חברתי גדול מאוד. ומכל הפעמים שיצא לי לשחק את המשחק הזה אני חייב לציין שהקלפים היעודיים (אלה שעושים בעצם חלוקה בקבוצה- נסיך,מלכה) ממש מהנים. כמובן שנית לשנות ולהוסיף לקלפים הוראות שתיה אחרות.
* במקום לפזר את כל הקלפים על השולחן אפשר לחלק אותם למספר חבילות, העיקר לשמור על ההרגשה של השחקן כאילו יש לו יכולת בחירה (כשלמעשה ברור שזה אקראי כמעט באותה מידה).
* ניתן לשחק את זה גם עם "טאקי" ולקבוע חוקים חברתיים לקלפים המיוחדים.

Bronx-או: חמשת הרבעים- חלק שני

2 מנות ג'ין לונדוני יבש (Beefeater)
0.5 מנה וורמוט מתוק (Cinzano Blanco)
0.5 מנה וורמוט יבש (Martini Extra Dry)
1 מנה מיץ תפוזים
תלתל תפוז לקישוט

באנגלית: ברונקס
קטגוריה: קוקטלים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ערבוב וסינון
טעם עיקרי: מתוק\מר
צבע: כתום

חלק מסדרת משקאות על שם רובעים בעיר ניו-יורק.
הקוקטייל הופיע לראשונה בספר מתכוני קוקטיילים מ-1908 אך כנראה הופק כבר קודם לכן ובזמן הופעתו בספר כבר היה קוקטייל מפורסם. זהו בעצם גרסה מתוקה יותר ובטעם תפוז של הקוקטייל הקלאסי- מרטיני.

לטעמי הקוקטייל לא היה יותר מ'בסדר' והוא מאוד דומה, אך קצת פחות טוב מה-Orang Blossom. יכול להיות שגם כאן כמו במרטיני הבעיה היתה השימוש בג'ין של ביפיטר שלטעמי יבש מדי.

בקשר לשמות הקוקטיילים צריך להעיר שהם לא נוצרו על ידי אותם אנשים ולא היתה כוונה מכוונת לקשר מאחרי השמות, פשוט באותה תקופת זמן של סוף המאה ה-19 התפתחו בבארים של ניו-יורק משקאות שונים בשמות הרבעים. הברונקס והמנהטן נשארו פופולארים ומוכרים עד ימינו וכדי למצא את מתכוני הקוקטיילים האחרים נדרש קצת יותר מאמץ.