Mai-Tai-או: טובה מטהיטי

1 מנה רום זהוב ממרטיניק (St.James)

1 מנה רום מתובל כהה מג'מייקה (אפשר קצת פחות' Cp. Morgan)
0.75 מנה מיץ לימון
0.5 מנה ליקר תפוזים יבש (בנימינה)
0.5 מנה סירופ סוכר מחוזק (1:2)
1 מנה סירופ שקדים (אורוז'ה ביתי)
פלח אננס, פלח לימון ותפרחת נענע לקישוט

באנגלית: מאי טאי
קטגוריה: קוקטלי טיקי
אלכוהול מוביל: רום
סוג כוס: טיקי\ טוליפ\ גבוהה
דרך הכנה: ניעור ומזיגה
טעם עיקרי: נוטה למתוק, טעם רום חזק
צבע: חום

משמעות השם הוא טוב\טעים בטהיייטית.הקוקטייל שייך לקבוצת קוקטיילי הטיקי. קוקטיילים אלו אלכוהוליים ביותר והם מאופיינים במרכבי פירות טרופיים כמו קוקוס ואננס, בקישוטים מעוצבים מקני סוכר, עלי של פירות טרופיים וכד' וכן כוסות מעוצבות כפסלי טיקי או הרי געש.בסוף שנות השלושים, ברמן מפורסם בשם דון ביצ'קומר החל להכין קוקטיילים בסגנון זה במסעדה שלו בלוס אנג'לס, בה הוא נהג להציג מזכרות שאסף במסעותיו בעולם ובפרט חפצים ששייכים לתרבויות מהאיים הפולינזים. בדיוק באותם שנים, ברמן מפורסם אחר- טרידר ויק- החל להכין קוקטיילים בסגנון דומה בבאר שלו באוקלנד קליפורניה, רק שההשראה שלו באה ממקום שונה- תרבות הוודו של האיים הקאריביים ולכן רובם על בסיס רום. קיים ויכוח גדול לגבי מי המציא את סיגנון הקוקטילים הזה ובפרט את המאי-טאי- אך המתכון המקורי משנת 1944 של ויק כנראה אמין יותר מהמתכונים שמופצים בשמו של דון ולכן החלטתי ללכת עם המתכון של ויק (כפי שמופיע בבלוג חלומות רטובים- כנראה המתכון הקרוב ביותר למקור).הערבוב בין שני סוגי הרום האלו (לכל מקום יש סגנון זיקוק ותיבול מיוחדים לו) אמור לתת טעם קרוב לרום בו השתמש טרידר ויק, רום שכבר לא מיוצר. מטעמי כשרות השתמשתי ברום הכהה של קפטיין מורגן ולא ברום ג'מייקני כהה אחר, הוא היה לי חזק מדי אז הקטנתי את הכמות. כמו כן רציתי לקבל טעמים יותר חזקים של האורוז'ה ולכן הכנסתי מנה כפולה ממנו ולדעתי זה עידן את המשקה. בסופו של דבר כחובב רום אהבתי את הטעם ואת זה שטעמי הרום לא הולכים לאיבוד במתיקות אבל בפעם הראשונה ששתיתי אותו לא הייתי מוכן לחוזק האלכוהולי. זה קוקטייל רום שדורש הרבה השקעה ולא מתאים לכל אחד.נ.ב בפאבים שמגישים את המשקה, מלבד השימוש במיצים משומרים או סירופים תעשיתיים גם מחליפים את האורוז'ה הליקר שקדים- אמרטו. במהלך הנסיונות רציתי לבדוק האם כאשר משתמשים ברכיבים טבעיים ומחליפים רק את האורוז'ה יתקבל קוקטייל טוב. התשובה היא שטעמי האמרטו משתלטים כליל על המשקה, ומתקבל משקה מתוק מדי. חבל לבזבז על זה אלכוהול טוב.

Classic Martini- או: תן לי את מה שג'יימס בונד שותה.

2 מנה ג'ין לונדוני יבש (Beefater)
1 מנה וורמוט יבש (Martini)
תלתל לימון לקישוט

באנגלית: מרטיני קלאסי
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מריר
צבע: שקוף

ככל הנראה המרטיני הוא הקוקטייל המפורסם בעולם. אני מאמין שלתעשיית הקולנוע יש השפעה גדולה בכך. זהו קוקטייל קלאסי שהופק לראשונה בארה"ב סביבות אמצע המאה ה-19 והוא כולל שלוב של שני מרכיבים בלבד שהיו המרכיבים העיקריים בקוקטיילים של אותה תקופה. יש כמה דרכים להכין מרטיני קלאסי וכל דרך משפיעה על הטעם הסופי שמתקבל. דבר ראשון הוא צורת ההכנה- מנוער או מעורבב. דרך ההכנה של המרטיני משפיעה על הטעם (וגם, כפי שגילו קבוצת חוקרים במחלקה לביו-כמיה מאוניברסיטת אונטריו שבקנדה, על כמות נוגדי החמצון שיש במשקה). הדבר השני הוא כמובן הכמויות. כמו ברבים מהקוקטיילים הקלאסים אין מקור אחיד ויש מחלוקות גדולות לגבי איזה כמות לשים מכל מרכיב. הדבר השלישי הוא המותג. קיימים סוגי ג'ין בהם הג'נייבר מורגש מאוד והם מרים ביותר וכאלה שפחות. ישנם סוגי ג'ין יבשים יותר (גם בתוך הקטגוריה- ג'ין לונדוני יבש) ויש פחות. וכנ"ל לגבי הוורמוט.
אני השתמשתי בוורמוט יבש ובג'ין של בייפיטר שהוא גם יבש מאוד לטעמי וגם מריר מאוד. כנראה זו היתה טעות שכן יצא לי מרטיני מאוד מריר ויבש ולא אהבתי את הטעם הסופי שלו. גם הוספת הביטר לא עזר. בנוסף ניערתי אותו מה שהדגיש אצלו את הטעמים ומהל אותו פחות במים ממה שהיה קורה לו הייתי מערבב.
רק בגלל שמדובר במשקה קלאסי אני כנראה יתן לו הזדמנות שניה עם מרכיבים אחרים.

מכיוון שהמשקה וותיק מאוד ומפורסם מאוד נוצרו לו הרבה מאוד גרסאות שקבלו את השמות הבאים:
Dry martini- מרטיני שאליו מוסיפים וורמוט יבש בלבד (כמו כאן) או פחות וורמוט באופן כללי .
Bone Dry- משקה ללא וורמוט כלל. (אני גם לא מבין את זה- זה פשוט ג'ין קר בכוס מרטיני).
Gibson- מרטיני בו מחליפים את הקישוט בבצל פנינה כבוש- כנראה על שם הברמן או המקום שרצה להיות מיוחד.
Perfect Martini- מרטיני בו יש כמות שווה של וורמוט מתוק ויבש (סה"כ 1 מנה וורמוט מעורבב).
Dirty Martini- מרטיני עם זית ומעט מיץ מהשימורים של הזיתים.
Fifty- Fifty- כמות שווה של וורמוט וג'ין.
Good Times- שימוש בג'ין אמריקאי מסוג Old Tom.
Vodka matini- החלפת הג'ין הוודקה, כמו שג'יימס בונד היה שותה.

Orgeat- סירופ שקדים

סירופ השקדים הזה (שקדים ותפוזים) נמצא כמרכיב במספר קוקטיילים (מאי-טאי למשל). וכמו במרבית הסירופים- אין סירופ מוצלח יותר מכזה שמכינים לבד.
מתוך כל המתכונים שברשת בררתי לעצמי שנים מתוך בלוגים שאני מעריך: הראשון בעברית- חלומות רטובים והשני באנגלית- Kaiser Penguin.


נתחיל בגרסה הראשונה:

500 גרם של שקדים קלופים חצויים.

1/4 כוס סוכר דמררה.

ליטר מים.

השלב הראשון הוא לקלף את השקדים (ניתן כמובן לדלג על השלב הזה ולקנות שקדים קלופים אבל עם פער של כמעט פי-2 במחיר, שווה להשקיע קצת זמן). הדרך להסיר לשקדים את הקליפה הדקה שלהם היא להשרות במים רותחים וכשמתחילים לשמוע פצפוץ קטן זה הזמן להרים את השקדים אחד אחד (עם כף. זה חם.) ובלחיצה קלה השקד נורה קדימה ( לקח לי איזה חצי שעה לעלות על הטריק ועד אז השקעתי בלחיצות עד שכל האצבעות שלי התמלאו שלפוחיות. מהרגע שגליתי את הטריק, הקטע הקשה היה להצליח לכוון את השקדים חזרה לקערה. במהלך הניסיונות כל המטבח שלי התמלא בשקדים שעפו לכל עבר).
כל התהליך לא צריך לקחת יותר מעשרים דק'.

כאשר השקדים קלופים. צריך להשרות אותם כחצי שעה במים כדי שיתרככו ואז לסנן את המים (עד שהצלחתי לקלף את כולם הם כבר היו רכים אז דילגתי על השלב הזה).

את השקדים הקלופים מכניסים לסיר עם רבע כוס סוכר וליטר מים. ומערבבים על אש קטנה עד שהסוכר נמס לגמרי.
מורידים מהאש ומחכים שיתקררו ואז מעבירים לכלי אטום לבלות יומיים במקרר.

אחרי יומיים טעמתי את הנוזל ולא הגעתי לטעם שקדים שסיפק אותי ולכן השארתי אותם לעוד יום בכלי במקרר.

השלב השני:
1/2 קילו סוכר דמררה.

10 טיפות של מי ורדים.

15 טיפות של תמצית תפוז.

1 כף תרכיז שקדים.

4 מנות רום זהוב.

בתום 48 שעות, אנו מסננים את השקדים מהנוזל לסיר, לנוזל להוסיף 1/2 קילו סוכר דמררה (ליחס של 2:1 לטובת המי שקדים) ומבשלים פעם שניה על אש קטנה עד להמסה מלאה של הסוכר. בעצם מכינים סוג של סירופ סוכר עם מי שקדים.

אחרי שהסירופ מתקרר מוסיפים- 10 טיפות של מי ורדים, 15 טיפות של תמצית תפוז, כף של תרכיז שקדים (רוזטה) ו-4 מנות של רום דמררה כהה (אין לי ולכן הוספתי רום כהה אחר).

הסוכר והרום משמשים כחומרים משמרים ויבטיחו שהאורז`ה יחזיק לאורך זמן ועם טעמים יציבים.

התוצאה? מרשימה ביותר. הסוכר דמררה נותן לסירופ טעם קרמלי מאוד חזק ולקח קצת זמן עד שמרגישים את טעם השקדים. מכיוון שהוספתי את התמציות אחרי שהסירופ התקרר הם לא איבדו מהעוצמה והן נותנות ריח חזק ביותר של הדרים (אני רוצה להאמין שגם הוספת קליפות התפוז למי השקדים עזרו). אני כבר לא יכול לחכות לנסות את המאי-תאי לקראת ערב הקוקטיילים הבא שלי.


את הגרסה השניה אני אנסה כשהבקבוק הזה יגמר לי ואז אוכל לערוך השוואות.

Orange Blossom No.2- או: עוד ניחוח הדרים

1 מנה ג'ין לונדוני יבש (Beefater)
1 מנה מיץ תפוזים
1 כפית אבקת סוכר
פלח תפוז לקישוט

באנגלית: אורנג' בלוסום 2
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: נמוכה\ אולד-פאשיין
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: מתקתק
צבע: כתום

הגרסה השניה של הקוקטייל מופיעה הן בספר של מלון אסטוריה והן של מלון סבווי. הקוקטייל בגרסה הזו נקרא גם Adirondack. כפי שניתן לראות זהו לא משקה מתוחכם בכלל. אם תרצו, זו הגרסה הנמוכה עם הג'ין של ה-Screwdriver.
רק שהמתכון הזה הרבה יותר ותיק ואני אישית מעדיף ג'ין על וודקה.

Orange Blossom No.1- או: ניחוח הדרים

0.75 מנה ג'ין לונדוני יבש (Gordon`s)
0.75 מנה וורמוט מתוק (Cinzano Bianco)
0.75 מנה מיץ תפוזים
פלח תפוז ודובדבן לקישוט

באנגלית: אורנג' בלוסום 1
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: קוקטייל
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מתקתק
צבע: כתום בהיר
מתאים ל: מפגש בבית השגריר

הקוקטייל בגרסה הראשונה מופיע בספר הקוקטיילים של מלון וולדורף-אסטוריה. זה עוד משקה שעושה שימוש בשילוב שהיה נפוץ כל כך בקוקטיילים של תחילת המאה העשרים- ג'ין ווורמוט. מאוד אהבתי את המשקה. יש לו טעם עדין והאלכוהול לא משתלט. כרגיל השילוב הקלאסי של ג'ין עם וורמוט מתוק הולך יפה מאוד והכמות הזו של המיץ לא דומיננטית מספיק כדי להרוס את ההרגשה של קוקטייל מרטיני (כלומר זה לא מתוק כמו וודקה תפוזים נניח). רק חבל שהכמויות לא מתאימות לכוס בה השתמשתי. זה דבר חשוב מאוד לשם אליו לב, כדי שלא יראה כאילו אתם מגישים משקה שכבר שתו ממנו...
עריכה: ניסיתי להכין משקה זה גם עם מיץ אשכוליות, וגם כאן התרשמתי לטובה. ולגבי כמויות, אפשר בכיף להגדיל למנה אחת מכל מרכיב. (ניסיתי גם עם: מנה וחצי מהג'ין והמיץ ומנה אחת וורמוט. זה מילא את הכוס שלי כמעט עד הסוף ויצא טעים).

Screwdriver- או: התפוז המכאני.

•
1.5 מנות וודקה (Stolichnaya gold)
מיץ תפוזים סחוט טרי
גלגל תפוז לקישוט (שני חצאי ירח במקרה הזה)

בעברית: סקרודרייבר - מברג
קטגוריה: קוקטיילים פופולאריים
אלכוהול מוביל: וודקה
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: מתוק
צבע: כתום אטום
מתאים ל: קינוח, צהריים בים

זה אולי אחד הקוקטיילים הפשוטים והמוכרים ביותר שיש. אגדה מספרת שהקוקטייל קיבל את שמו ע"י קבוצת מהנדסים אמריקאים שיצאו לעבודה בערב הסעודית בשנות החמישים ומכיוון שאסור לשתות אלכוהול במדינה המוסלמית הם החביאו וודקה בבקבוקי מיץ התפוזים האישים שלהם וערבבו אותם עם המברגים שלהם.

מה זה המתכון המעפן הזה - אתם בודאי שואלים- אני לא מאמין שיש משהו שלא יצא לו לטעום וודקה עם מיץ תפוזים. אפילו הברמן הכי חסר כישרון באולם החתונות יכול להכין את זה. ההבדל הגדול במתכון הזה הוא החומרים.
כאשר משתמשים במיץ תפוזים סחוט טרי (כן, כן. לשבת ולסחוט 3 תפוזים) ובוודקה איכותית המשקה יוצא מאוזן וטעים.
(כאן השתמשתי במנה וודקה בגלל שהכוס קטנה. תמיד חשוב לדעת להתאים את המתכון לגודל הכוס שלך והיחס במשקה הזה צריך להיות 1:4)

Leap Year- או: שנה מעוברת

2 מנות ג'ין לונדוני יבש (Beefeater)
0.5 מנה וורמוט מתוק (Cinzano Bianco)
0.5 מנה ליקר תפוזים (Cointreau)
0.25 מנה מיץ לימון
תלתל לימון לקישוט (הוספתי גם תלתל תפוז)

בעברית: שנה מעוברת
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ערבוב וסינון
טעם עיקרי: מתקתק לא מוגדר
צבע: לבן עכור

זהו קוקטייל שנוצר במלון סבווי המפורסם במסיבה שנערכה שם בשנת 1928 לכבוד השנה המעוברת (שנה בה יש 366 יום עקב הוספת היום ה-29 לחודש פברואר).
היום הוא ה-29 בפברואר ולכבוד זה החלטתי להכין את המשקה הזה.
המרכיבים של המשקה אופייניים מאוד לתקופה של שנות השלושים בארה"ב וכנ"ל הסגנון היבש יותר של המשקאות (לעומת העשורים האחרונים בהן מצליחים יותר קוקטיילים מתוקים).
בטעימה של המשקה ישר קפץ לאף הריח העז של הוורמוט (לא ריח נעים בהכרח). הטעמים משתלבים היטב אך יש למשקה טעם אלכוהולי חזק מדי (וזה אחרי שהורדתי קצת מכמות הג'ין). לא יכול להגיד שיצאתי מרוצה.
אבל לאחר כמה דקות- כאשר המשקה קצת התחמם- הטעם שהוביל היה דווקא של ה'קוונטרו' ואז התחלתי להנות ממנו יותר. אני ארשום לעצמי שצריך עוד לנסות לשתות אותו בטמפ' החדר ואולי להוסיף קצת מהלימון.