שיטות הכנה

הכנת משקאות

ניעור-
ממלאים את השייקר שלנו בקרח לגובה חצי עד שני שליש השייקר (כמות קטנה מזו תמס מהר מדי ותמהל לנו את המשקה).

1. מוסיפים את המשקאות (כדאי להוסיף על פי סדר העלות שלהם וכך אם נטעה לא נצטרך לזרוק תערובת יקרה).
2. מחזיקים את השייקר בשתי ידיים- יד אחת על המכסה והיד השניה על הבסיס-  ומנערים בניעורים קצרים וחזקים. (ניתן גם להחזיק ביד אחת ולשם את האגודל  על המכסה). חשוב מאוד לא לתת לתערובת לנוח כדי לא לתת לקרח זמן למהול את המשקה.
3. ממשיכים לנער עד שיופיעו טיפות לחות על שולי השייקר. זה הסימן שהתערובת הגיעה לרמת הקור מספקת.
4. מזיגה\סינון.
5. קישוט.

לשיטה זו מספר מטרות: לקרר לנו את המשקה באופן שכמעט ולא ימהל לנו אותו במים- בניגוד להוספת קרח לדוג'.

לערבב לנו את המשקה ברמה אחידה- חשוב במיוחד לערבוב במשקאות בריכוזים שונים לדוג' אלכוהול עם שמנת, ביצה, מיץ טבעי או סירופ.

להחדיר למשקה טעמים ממרכיבים שונים כמו עשבי תיבול או פירות (נכון שלרוב בקוקטיילים שבם מעורבים מרכיבים אלו יופיע גם שלב של מעיכה עדינה במכתש, בכל זאת גם לניעור יש תפקיד חשוב).
כדאי להניח קרח בכוס המיועדת ולזרוק אותו לפני המזיגה. בכך נימנע מחימום המשקה ע"י הכוס.

ניעור וסינון- 

בהרבה משקאות לאחר הניעור מגיע שלב 5. בו נידרש לסנן את המשקה לפני המזיגה.
לכן מרבית השייקרים מגיעים עם מסננת. הרעיון הוא להוציא משקה נקי מכל מה שנמצא בשייקר וכן לסנן את הקרח כדי שהמשקה לא ימהל לנו במים לאחר ההגשה.
לעיתים קרובות המסננת הבנויה בשייקר לא צפופה מספיק, במקרים אלו צריך למזוג את המשקה מהשייקר למסננת קטנה אותה נחזיק מעל הכוס. שיטה זאת נקראת סינון כפול.

ניעור ומזיגה-

חלק מהמשקאות נרצה להגיש עם קרח. כדי לוודא שכל מה שנכנס לשייקר יצליח להיכנס לכוס,  כדאי לבנות במשקאות אלה את כל המרכיבים כולל הקרח בכוס ומשם להעבירם לניעור בשייקר.
פתרון טוב יוצר הוא לסנן את המשקה לאחר הניעור לכוס מלאה בקרח חדש, כך גם נמנע מדילול המשקה ע"י הקרח המשומש שכבר מתחיל לימס.

ערבוב (מזיגה\סינון)-

ממלאים את כוס הערבוב שלנו בקרח עד לחצי הגובה (גם כאן אנו לא רוצים שהקרח ימהל לנו את המשקה. ניתן להשתמש בחצי שייקר ככוס עירבוב).

1. מוסיפים את המשקאות (גם כאן כדאי להוסיף על פי סדר העלות שלהם).
2. מערבבים את כל המשקאות בכוס בעזרת כפית ארוכה (כפית בר). תנועות הערבוב צריכות להיות עגולות ומהירות ובעצם לגרוף את המשקה עם הקרח. וגם כאן חשוב מאוד לא לתת לתערובת לנוח כדי לא לתת לקרח זמן למהול את המשקה.
3. מזיגה\סינון.
4. קישוט.

כמו בניעור המטרה העיקרית היא לקרר את המשקה. אין ממש הבדל בקירור בין משקאות מנוערים למשקאות מעורבבים אך הערבוב עדין יותר ומתאים למשקאות הבנויים רק מאלכוהול או מיצים צלולים (ללא חתיכות פרי) והוא לא מעכיר את המשקה כמו הניעור.

כמו במשקאות מנוערים השלב הבא לאחר הערבוב הוא סינון או מזיגה (ואותם דגשים תקפים גם פה).

בניה בכוס על קרח-

ממלאים כוס בקרח (בד"כ מדובר בכוס גבוהה אבל לא רק).

1. מוסיפים את האלכוהול.
2. סוגרים במיץ.
3. ערבוב קל, הוספת קש וקישוט.

דרך הכנה שמתאימה לקוקטיילים גבוהים. אין כאן שום תחכום, פשוט למזוג לפי הסדר. יש לשם לב שהאלכוהול 'נתקע' בתחתית המשקה ולכן צריך לערבב אותו לפני השתיה.

שימוש במרכיבים מיוחדים

ביצה-
בקוקטיילים מסויימים נדרש לערבב חלבון ביצה או ביצה שלמה על מנת ליצור משקה בעל מרקם סמיך וראש קצף.
שימוש בביצה חיה עלול להיות מסוכן (עלולה להכיל חידקים מסויימים- הידוע בהם הוא הסלמונלה- שבד"כ מתים בבישול) ולכן חשוב להקפיד על מספר דברים:
הביצה חייבת להיות טריה ביותר. לשני השימוש בדקו את התאריך המוטבע.
רבים מהחידקים נמצאים על הקליפה ועוברים לביצה רק לאחר שפותחים אותה, לכן שטפו בסבון היטב את הביצה והידיים לפני השימוש.
אם ניתן, פסטרו את הביצה. בגדול פיסטור הוא תהליך של בישול מה שדי מסובך כשרוצים לשמור על הביצה טריה. אך אם ברשותכם סיר בישול חשמלי בו ניתן לקבוע חום קבוע, בשלו את הביצה בחום של 60 מעלות למשך כמה דקות.
ניתן לחילופין לקנות קרטון תערובת חלבונים מפוסטרת.
כאשר משתמשים בביצה במשקאות מנוערים נדרש לנער בחוזקה את כל המשקאות ללא קרח. שיטה זאת, הנקראת ניעור יבש, חיונית בכדי ליצור משקה קצפי ואחיד שכן ניעור בחסות הקור מהקרח מונע מהביצה לבנות קצף בצורה טובה (לא אכנס לכימיה כאן). לאחר הניעור היבש יש להוסיף קרח ולנער שוב.

עשבי תיבול-

בקוקטיילים מסויימים נדרש להשתמש בעשבי תיבול.

הכלל הראשון בעשבי תיבול הוא לקחת רק את העלים, בענפים נמצאים טעמים מרירים יותר שעלולים לפגוע לנו במשקה. הדבר השני החשוב בטיפול בעשבים הוא שצריך לשחרר מהם את הטעמים לפני השימוש.

עשבי תיבול קשים כמו מרווה, רוזמרין וכדו' כדאי למעוך בעזרת מכתש בעל ראש חלק בתוך הכוס או השייקר.

עשבי תיבול בעלי עלים עדינים יותר כמו מנטה, נענע וכדו' המכתש עלול למעוך מדי, לקרוע ולשחרר טעמים מרים מהנימים שבעלים ולכן כדי לשחרר רק את הטעמים הרצויים ניקר חופן קטן של עלים ביד ונכה עליהם (נמחה כף בחזקה פעם אחת) לפני שנוסיף אותם לכוס או לשייקר.