2 מנה ג'ין לונדוני יבש (Beefater)
1 מנה וורמוט יבש (Martini)
תלתל לימון לקישוט
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מריר
צבע: שקוף
ככל הנראה המרטיני הוא הקוקטייל המפורסם בעולם. אני מאמין שלתעשיית הקולנוע יש השפעה גדולה בכך. זהו קוקטייל קלאסי שהופק לראשונה בארה"ב סביבות אמצע המאה ה-19 והוא כולל שלוב של שני מרכיבים בלבד שהיו המרכיבים העיקריים בקוקטיילים של אותה תקופה. יש כמה דרכים להכין מרטיני קלאסי וכל דרך משפיעה על הטעם הסופי שמתקבל. דבר ראשון הוא צורת ההכנה- מנוער או מעורבב. דרך ההכנה של המרטיני משפיעה על הטעם (וגם, כפי שגילו קבוצת חוקרים במחלקה לביו-כמיה מאוניברסיטת אונטריו שבקנדה, על כמות נוגדי החמצון שיש במשקה). הדבר השני הוא כמובן הכמויות. כמו ברבים מהקוקטיילים הקלאסים אין מקור אחיד ויש מחלוקות גדולות לגבי איזה כמות לשים מכל מרכיב. הדבר השלישי הוא המותג. קיימים סוגי ג'ין בהם הג'נייבר מורגש מאוד והם מרים ביותר וכאלה שפחות. ישנם סוגי ג'ין יבשים יותר (גם בתוך הקטגוריה- ג'ין לונדוני יבש) ויש פחות. וכנ"ל לגבי הוורמוט.
אני השתמשתי בוורמוט יבש ובג'ין של בייפיטר שהוא גם יבש מאוד לטעמי וגם מריר מאוד. כנראה זו היתה טעות שכן יצא לי מרטיני מאוד מריר ויבש ולא אהבתי את הטעם הסופי שלו. גם הוספת הביטר לא עזר. בנוסף ניערתי אותו מה שהדגיש אצלו את הטעמים ומהל אותו פחות במים ממה שהיה קורה לו הייתי מערבב.
רק בגלל שמדובר במשקה קלאסי אני כנראה יתן לו הזדמנות שניה עם מרכיבים אחרים.
מכיוון שהמשקה וותיק מאוד ומפורסם מאוד נוצרו לו הרבה מאוד גרסאות שקבלו את השמות הבאים:
Dry martini- מרטיני שאליו מוסיפים וורמוט יבש בלבד (כמו כאן) או פחות וורמוט באופן כללי .
Bone Dry- משקה ללא וורמוט כלל. (אני גם לא מבין את זה- זה פשוט ג'ין קר בכוס מרטיני).
Gibson- מרטיני בו מחליפים את הקישוט בבצל פנינה כבוש- כנראה על שם הברמן או המקום שרצה להיות מיוחד.
Perfect Martini- מרטיני בו יש כמות שווה של וורמוט מתוק ויבש (סה"כ 1 מנה וורמוט מעורבב).
Dirty Martini- מרטיני עם זית ומעט מיץ מהשימורים של הזיתים.
Fifty- Fifty- כמות שווה של וורמוט וג'ין.
Good Times- שימוש בג'ין אמריקאי מסוג Old Tom.
Vodka matini- החלפת הג'ין הוודקה, כמו שג'יימס בונד היה שותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה