Manhattan- או: חמשת הרבעים- חלק ראשון

מרכיבים לקוקטייל כפי שמכינים אותו כיום:
2 מנות וויסקי שיפון או בורבון (Jim Beam)

1 מנה וורמוט אדום (Martini Rosso)

3 התזות ביטר (Angostura Aromatic)

המתכון שמופיע בספר של ג'רי תומאס:

1 מנה וויסקי שיפון או בורבון (Jim Beam RYE)

2 מנות וורמוט אדום (Martini Rosso)

2 התזות ליקר דובדבן (Heering)

6 התזות ביטר (Angostura Aromatic)

באנגלית: מנהטן
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים, חמשת הרבעים של ניו-יורק
אלכוהול מוביל: וויסקי שיפון
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מתוק, מריר
צבע: חום בהיר

מבוא: הקוקטייל מנהטן הוא אחד הקוקטיילים המוכרים יותר. כאשר גיליתי שהוא לא עומד לבדו וכי במהלך המאה ה-19 בניו-יורק הופקו קוקטיילים בשמותם ולכבודם של כל אחד מרובעי העיר החלטתי על פרוייקט קטן של גילוי, שחזור וטעימה של כל אחד מהקוקטיילים האלו.


האגדה הרווחת לגבי מקורו של המשקה, שנקרא כשמו של אולי הרובע המפורסם ביותר של העיר ניו-יורק, היא שהוא הופק לראשונה בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 בחגיגות שערכה אימו של ווינסטון צ'רצ'יל במועדון בשם מנהטן לכבוד מושל ניו-יורק והמועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב סמואל טילדן. המשקה היה פופולארי ביותר באותם חגיגות ואנשים שרצו להזמין את המשקה אח"כ, אמרו לברמנים שיכינו להם את המשקה שהוגש במנהטן. הסיפור הזה כנראה לא נכון (ב-2008 טען איזה היסטוריון שאמו של צ'רצ'יל בדיוק ילדה אותו בבריטניה באותה תקופה) ומסתבר שפאבים רבים בשנות השמונים של המאה ההיא טענו שהם המצאו או מכירים את מי שהמציא את המנהטן המקורי. בכל מקרה, המתכון כמו שמכינים אותו כיום הופיע בספר של מלון סבויי וספרים רבים אחרים בתחילת המאה ה-20. בספר קוקטיילים מפורסם אחר- של הברמן ג'רי תומאס- מופיע המתכון בשינוי הכמויות לטובת הוורמוט והייתי חייב לבדוק מה יותר טוב.
למזלי בשבת הגיעו אורחים מה שאיפשר לי להכין מספר מנהטנים שונים- אחד לכל אחד ולהשוות ביניהם.

המנהטן הראשון שהוכן היה מנהט כמו שנהוג כיום עם ברבן שיפון כמו שצריך. טעם הברבן הורגש מאוד ובגלל שלטעמי הוא מוצלח יחסית לוויסקי פשוט אחר זה לא הפריע לי, מי שפחות אוהב וויסקי לא הבין איפה כאן הקוקטייל ולמה אני מגיש וויסקי בכוס מרטיני.
המשקה השני היה בדיוק כמו הראשון רק שהשתמשתי בוויסקי סקוטי בלנדד- שיבס רגיל (שזה בעצם גרסה של המשקה רוב רוי). כאן הבנתי מה אמרו מי שלא אוהב וויסקי- הוורמוט לא הורגש וטעם הוויסקי השתלט לגמרי. בקיצור לא משהו.

הקוקטיילים הבאים היו כמו במתכון של ג'רי תומס. המשקה הראשון היה בדיוק כמו במתכון והיה טעים מאוד. אין ספק שהאנגוסטורה והוורמוט נתנו את הטון. שני המרכיבים האלו מופקים מצמחי תבלין שונים ויש להם טעם יחודי מאוד והברבן שיפון נתן רק את טעם הרקע שהיה מתקתק אך מורגש, אהבתי. בגרסה השניה- בה השתמשתי שוב בשיבס טעמי הכבול של הוויסיקי הסקוטי הזה הרסו לטעמי את איזון והוסיפו טעם לוואי למשקה.

על רקע הבר הביתי

בערב כשיצאתי הזמנתי מנהטן חמישי- כאן הברמן השתמש בברבן רגיל ולא בשיפון אבל ביטר תפוז (של אנגוסטורה, והכמות הזו גרמה לו להרים גבה) מה שהיה נפוץ יותר באותם זמנים ולצערי עדיין אין לי. גם כאן התוצאה היתה טובה והברבן- למרות שאין לו את הטעם העוקצני שנותן השיפון ברקע- השתלב טוב במשקה, והאנגוסוטרה תפוז קצת הרבה יותר פירותית מהרגילה (מה שאומר שאני חייב להשיג לעצמי אחת כזו) זה היה משקה שהתחבר טוב ולמרות שהוא הוגש חם יחסית למה שצריך הוא היה מוצלח ונהנתי גם ממנו מאוד. לסיכום, מנהטן אמיתי חייב ברבן בעדיפות לשיפון (יש ברמנים שאומרים שבלי השיפון זה לא מנהטן, אבל למה להיות קטנוניים) והמתכון הפחות נפוץ- של ג'רי תומאס עדיף בהרבה על מה שיגישו לכם בכל פאב.

משחק: סולמות ונחשים- Snakes and Ladders

סוג: משחק לוח
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: המשחק סולמות ונחשים
דרגת שכרות: גבוהה

חוקי השתיה למשחק המוכר סולמות ונחשים.
אני מניח שכולם מכירים את החוקים של המשחק המקורי.
כל המשתתפים מתחילים בתחתית הלוח והמנצח הוא זה שמגיע ראשון במדויק לסופו.
כל משתתף בתורו מטיל קוביה וצועד בהתאם למספר שהתקבל. כאשר נפלת על משבצת של תחתית סולם אתה עולה לסופו וזוכה לחלק מספר משקאות כמספר השורות שעלית לשחקנים אחרים לפי בחירתך. אך כאשר נתקלת בראש נחש אתה יורד עד זנבו ומחויב לשתות מספר משקאות כמספר השורות שירדת.
מה שיפה בחוקי השתיה האלו שלמרות שהם מאוד פשוטים והמשחק מוכר, לפעמים יוצא לשתות די הרבה במהלך משחק אחד. אז למרות שזה נראה טיפשי מובטחת הנאה רבה.
הערה: גם כאן כדאי לקבוע מראש כמה היא מנת שתיה.

משחק: קנקן הבירה- Beer Pot

סוג: משחק חברה
מספר משתתפים: כמה שיותר
אביזרים: קנקן גדול ככל הניתן
דרגת שכרות: גבוהה

משחק נחמד לשחק בזמן יציאה לפאב.

כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן ומניחים במרכז סיר או קנקן גדול ריק.
כל משתתף מוזג חלק מהבירה שלו לתוך הקנקן עד שבסה"כ מתקבלת בקנקן כמות נאה.
כל משתתף בתורו לוקח את הקנקן ושותה שלוק אחד גדול ככל שירצה. שהוא גומר הוא מעביר הלאה.
המשתתף שגומר את הבירה מהקנקן מנצח. המשתתף ששתה לפניו הוא המפסיד, והמפסיד קונה את הבירות הבאות לכולם.
הדינמיקה של המשחק מתפתחת כך שבהתחלה אנשים שותים שלוקים קטנים יחסית שכן אי אפשר לסיים את כל הקנקן בבת אחת. בהמשך שהקנקן לקראת הסוף, כל אחד מנסה לשתות ולסיים את הבירה. אם עשית הערכה לא נכונה ושתית שלוק גדול אך לא הצלחת לסיים את הקנקן סביר להניח שהבא בתור יצליח ואתה תפסיד.

משחק נחמד לערב משעמם אך יש לי כמה הערות שכדאי לשמור עליהם:

חשוב מאוד שהמיכל יהיה גדול מספיק או אטום כך שיהיה קשה להעריך כמה בירה נשארה בו.

כדאי לשחק עם בקבוקים כי קצת קשה למזוג בירה מכוס לקנקן.

כדאי שלכולם יהיה טעם זהה בבירה אלא אם כן אתם מוזרים שאוהבים לערבב.

יש כאלה שמחליטים מראש שהמפסיד פשוט מוזג משני כוסות בסבוב הבא ולא אחראי לקנית בירות לכולם. כדאי להסדיר את זה מראש.

Black Russian-או: הגרסה הרוסית לקפה שחור

רכיבים:
2 מנות וודקה (Smirnoff)
1 מנה ליקר קפה (Kahlua)

באנגלית: רוסי שחור
קטגוריה: קוקטיילים נמוכים, On the Rocks
אלכוהול מוביל: וודקה
סוג כוס: נמוכה
דרך הכנה: בניה בכוס
טעם עיקרי: מתוק, קפה
צבע: שחור

המשקה נוצר לראשונה ב-1949 במלון מטרופול בבריסל לכבוד שגריר ארה"ב בלוקסמבורג שהתארח במקום.
משקה פשוט להכנה, מתוק וטעים מאוד שאהוב גם על שונאי וודקה.

משחק: הקוביה- The Dice

סוג: משחק קוביה
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: שתי קוביות
דרגת שכרות: גבוהה
מטרת המשחק: להשיג צירוף מסויים בקוביות.

כל שחקן מטיל את הקוביות בתורו וכך נקבע כמה עליו לשתות ע"פ צירופי הקוביות:
כאשר מתקבל שש באחת הקוביות או שסכום הקוביות הוא שש צריך לשתות שלוק אחד של בירה.
כאשר מתקבל דאבל- 4,2 או 5 צריך לשתות מספר שלוקים כמספר שמופיע על הקוביות.
כאשר מתקבל דאבל 3 צריך לשתות ארבע שלוקים. שלושה בגלל הדאבל ועוד אחד כי הסכום הוא שש.
דאבל שש או דאבל אחד נקראים Killer Shot וכאשר מתקבלים צריך לשתות שוט משקה.
על כל צירוף אחר אין חוק שתיה והתור עובר לשחקן הבא.

זה משחק הקוביה הבסיסי. לא המשחק הכי מעניין, אין כאן שום אלמנט חברתי ונראה לי שהכי מתאים לשחק אותו כאשר יוצאים לשבת בפאב וכבר אין על מה לדבר.

משחק:..אף פעם...- Never

סוג: משחק חברה
מספר משתתפים: כמה שיותר
דרגת שכרות: בינונית

זהו משחק היכרות או שבירת קרח מצוין והוא מוצלח בעיקר כאשר יושבים בקבוצה גדולה של אנשים שלא בהכרח מכירים אחד את השני אך נחמד לשחק אותו גם עם חברים קרובים.
מהלך המשחק הוא כזה: כל אחד בתורו  מספר על משהו שהוא מעולם לא עשה, לדוג': "מעולם לא ביקרתי בקנדה" וכעת כל מי כן עשה את הדבר המדובר צריך לשתות (בלי לחץ על הסדר, יש אנשים שלוקח להם יותר זמן, או מספיק אלכוהול, כדי להיפתח).
החוקים פשוטים ובדרך כלל לוקח למשחק קצת זמן להתרומם.
בהתחלה אנשים מגששים עם משפטים משעממים כמו בדוג', אך עם הזמן המשפטים נעשים נועזים יותר ופתאום אתה מגלה שזה שיושב לימינך חובב אוכל של כלבים ושהחבר הכי טוב שלך היה לוליין טרפז בקרקס נודד של היפים אוסטריים.
לעתים קרובות המשחק נותן הזדמנות ל"שרוף" סודות בין חברים קרובים, כדאי להיזהר עם זה אבל זה באמת עושה את המשחק כיפי.
הדבר הכי חשוב כדי שהמשחק יעבוד טוב הוא לא לשקר, ולנסות להיות יצירתי עם הסיפורים.

Million Dollar- או:לו הייתי רוטשילד

1 מנה ג'ין יבש (Gordon`s)

1 כפית וורמוט מתוק (Cinzano Blanco)
1 כפית וורמוט יבש (Martini Extra Dry)
2 מנות מיץ אננס לא מתוק
מעט חלבון ביצה
הטזה ביטר אנגוסטורה
פלח אננס לקישוט

באנגלית: מליון דולר
קטגוריה: קוקטלים קלאסיים
אלכוהול מוביל: ג'ין
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: מתוק
צבע: צהוב

המליון דולר הוא קוקטייל קלאסי נוסף שנוצר בתחילת המאה העשרים על ידי הברמן- Tong Boon במלון ראפלס בסינגפור. אך בעוד ה-"סינגפור סלינג" הוא אחד הקוקטיילים המוכרים ביותר בעולם (למרות שגם אותו כבר לא מזמינים כ"כ) הקוקטייל השני שלו קצת נשכח. ניתן לראות כאן את הערבוב המוכר של הג'ין והוורמוט שנמצא בהרבה קוקטיילים של התקופה וכן את השימוש בחלבון ביצה- שג"כ היה נפוץ ביותר באותם זמנים- שמעניק לקוקטייל מן מרקם סמיך וכך מעטה של קצף מלמעלה.
כבר יצא לי להכין מספר קוקטיילים באותו סגנון והתפלאתי לראות שלמרות שהאננס כאן לא כל-כך מתוק לקוקטייל יצא בכל זאת טעם אננס מתקתק (אם כי לא מספיק), אני חושב שהאננסים בסינגפור מתוקים יותר וכך היה צריך להיות גם הקוקטייל (בכל אופן, מיץ אננס לא היה מתאים כאן כי המתיקות היתה משתלטת. צריך למצא מיץ לא ממותק או להוסיף כפית סירופ סוכר).
שורה תחתונה, זה קוקטייל קייצי, אלגנטי והטעמים מתחברים היטב אך האננסים הטריים שכאן לא מתאימים והקוקטייל הזה לא שווה את המחיר שלהם.

משחק: תחת- Asshole

סוג: משחק קלפים
מספר משתתפים: 3-5
אביזרים: חפיסת קלפים
דרגת שכרות: גבוהה
מטרת המשחק: לסיים את הקלפים ראשון ולהיות הנשיא.

המשחק מזכיר את המשחק המקורי עם מספר שינויים.
המשחק בנוי ממשחקונים, כאשר בכל משחקון נקבעות הדרגות של השחקנים-
נשיא, סגן נשיא, 2 אנשים רגילים, תחת(או עבד).
בתחילת המשחקון מחלקים את כל הקלפים שווה בין המשתתפים. הקלפים נעים בין 3 ל A והקלף 2 הוא "קלף חזק" או "החותך".
בכל משחקון יש כמה סיבובים עד שכל השחקנים גומרים את הקלפים.
לכל משתתף בתורו יש 2 אפשרויות:

1. להוריד קלף (או מס קלפים מאותו מספר) בערך יותר גבוהה (או שווה) מהקלף שלפניו. 
2. לדלג על התור (ואז אין יותר אפשרות לחזור לסיבוב).

סיבוב מסתיים כאשר לאף אחד מהשחנים אין אפשרות (או רצון) להגיב לקלף האחרון שנזרק והמנצח בסיבוב מתחיל את הסיבוב הבא.
בנוסף כל השחקנים צריכים להגיב באותו כמות קלפים שנזרקו בתחילת הסיבוב.
לדוגמא: אם התחילו את הסיבוב עם זוג שלוש על השחקן הבא להגיב בזוג גבוהה יותר וכן הלאה.

מצבים מיוחדים:

• אם שחקן זורק קלף זהה לקלף שנזרק לפניו, הוא גורם לדילוג על השחקן שאחריו.
• הקלף 2 הוא קלף שמנצח את הסיבוב. (יש שמשחקים כך שלקלף 2 יש רק חוזק 'מסוים': קלף 2 סוגר זוג, זוג קלפי 2 סוגרים שלשיה ושלושה קלפי 2 סוגרים רבעיה) 

בסוף המשחקון נקבעים המעמדות. המנצח נהיה הנשיא, הבא אחריו נהיה סגן והמפסיד נהיה תחת.
במשחקון הראשון אין מעמדות ומתחיל מי שיש לו את השלוש תלתן.
בסוף כל משחקון לאחר שהמעמדות נקבעים לכל שחקן יש תפקיד:

הנשיא:

• צריך לבחור שלושה אנשים (כולל עצמו) שישתו.
• מתחיל ראשון במשחקון הבא. 
• שותה מתי שהוא רוצה במהלך המשחקון. 
• מקבל מהתחת קלף גבוהה אחד (לפי בחירתו) ונותן לו קלף נמוך.

סגן נשיא:

• צריך לבחור שני אנשים (כולל עצמו) שישתו, אך לא יכול לפקוד על הנשיא לשתות. 
• מתחיל שני במשחקון הבא. 

האנשים הרגילים:

• צריכים לבחור אחד שישתה, אך לא יכולים לבחור את הנשיא והסגן. 
• סדר המשחק שלהם נקבע לפי מי שגמר את הקלפים ראשון במשחקון שעבר. 

התחת:

• התחת כמובן הוא זה שהכי נדפק (והסיכוי שישאר פקח בסוף הערב נמוך) 
• חייב לשתות כוס אחת, וכמובן את הכוסות שמחלקים לו. 
• ממלא את הכוסות של הנשיא והסגן. 
• נותן לנשיא קלף גבוהה אחד. 
• מערבב ומחלק את הקלפים, וכמובן משחק אחרון במשחקון הבא.

המלצות וטקטיקה:
בסוף כל משחקון כדאי לסדר את סדר הישיבה לפי ההיררכיה. 

כשמשחקים בשלושה, מורידים את האנשים הרגילים.

כדאי לחשוב- לפעמים יותר טוב לשבור זוגות או שלשות. לא בטוח שתוכל להוריד קלפים אם תחכה להיות ראשון.
לחשוב טוב טוב איך אתם מתנהגים לתחת. הגלגל יכול בקלות להתהפך.

Coba-Libre-או: לשחרר את קובה

1.5 מנות רום קובני לבן
0.5 מנה מיץ ליים\לימון
קולה
פלח לימון לקישוט

בעבריתף קובה ליברה.
קטגוריה: קוקטלים גבוהים
אלכוהול מוביל: רום
סוג כוס: גבוהה\ קולינס
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: חמוץ\מתוק
צבע: שחור

זהו הקוקטייל השני בפופולאריות שלו ברחבי העולם ואגדות שונות נקשרו סביב המצאת המשקה. אגדה אחת מספרת שהמשקה הוכן לראשונה בחגיגות שחרור קובה ב-1901.

ואגדה אחרת מספרת על מפקד אמריקאי ששהה בקובה בתקופת מלחמת ארה"ב-ספרד ב-1898 והזמין את המשקה באחת מההפוגות (ככל הנראה אגדה זו לא אמתית שכן קוקה-קולה הגיע לקובה רק ב-1900).


עוד קוקטייל פשוט וטוב. בקוקטייל המקורי, כמו בכל הקוקטיילים מהאזור השתמשו בליים שהוא חמוץ יותר מהלימון, ובאמת מדובר בקוקטייל חמוץ מתוק ולא מתוק כמו שרגילים להכין רוב הברמנים בארץ. השתמשתי בהוונה קלאב הלבן שהוא רום שמקורו בקובה (בעל טעם עדין ומתקתק) אבל בהחלט ניתן להשתמש גם ברום של בקארדי- חברה שהרום שלה יוצר בקובה בעבר.

משחק: אגורות- Quarters

סוג: משחק מטבעות
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: מטבע של עשר אג' או חצי שקל
דרגת שכרות: בינונית
מטרת המשחק: קביעת סדר שתיה ע"י הטלת מטבעות.

זה המשחק מטבעות הבסיסי.

• כל משתתף בתורו מנסה להקפיץ את המטבע על השולחן ולקלוע לכוס.
• שחקן שמצליח לקלוע בוחר מי שותה וזוכה בתור נוסף.
• במידה ולא מצליחים לקלוע התור עובר לשחקן הבא.
• כאשר משתתף מצליח לקלוע שלוש פעמים ברציפות כולם שותים.

תוספות אפשריות למשחק׃

• משתתף שמצליח לקלוע שלוש הפעמים ברציפות צריך להמציא חוקי שתיה נוספים כגון׃ אסור לגעת בשולחן, אסור לקרוא לאנשים בשם או כל חוק אחר (תהיו יצירתיים). כמובן שכל עברה על החוק גוררת חיוב בשתיה.
• מי שפוגע בשולי הכוס זוכה בנסיון נוסף.
• משתתף אמיץ יכול להמר שיקלע. אם מצליח, כולם שותים. אם לא, הוא נענש ושותה. 
• על כל קליעה ברצף מקבלים פרס מוכפל. לדוג' הקליעה השניה ברצף מאפשרת לזוכה לבחור שני אנשים שישתו. השלישית, שלושה אנשים וכו'. 
• גלגל הצלה- משתתף שנענש יכול לבחור לנסות לקלוע. אם מצליח העונש מתבטל, אם נכשל העונש מוכפל. 

אני לא חסיד גדול של משחקי מטבעות שכן חוץ ממזל הם גם דורשים סוג של מיומנות ולא מתאימים לכל אחד. אני יכול להניח שכאשר כולם קצת שתויים זה בטח מצחיק לראות מטבעות עפים.

משחק: השותה השלישי- Three Man

סוג: משחק קוביה
מספר משתתפים: כמה שרוצים
אביזרים: שתי קוביות
דרגת שכרות: גבוהה
מטרת המשחק: קביעת סדר שתיה ע"י קוביות.


בהתחלת המשחק צריך לקבוע מי 'השותה'.
כולם יושבים במעגל ומתחילים להטיל קוביה לפי הסדר. הראשון שיוצא לו 3 בקוביה, הוא ה'שותה'.

האדם שלשמאל ה'שותה' יהיה ראשון במשחק ומשם ממשיכים בכיוון השעון.

כל אחד מטיל 2 קוביות בתורו ופועל ע"פ החוקים הבאים:

•  סכום הקוביות 3 או שמופיע 3 באחת הקוביות- ה'שותה' שותה.
• סכום הקוביות 7- שמאל: האדם שמימין למטיל שותה.
• סכום הקוביות 11- ימין: האדם שלשמאל למטיל שותה.
• 1:4 –אדמה: המטיל צריך להיות עם בוהן על הרצפה/שולחן עד שה'שותה' מחויב לשתות.
• 1:5- שמים: המטיל צריך לשים אצבע על האף/ראש עד סוף הסיבוב.
• סכום קוביות 9- חברתי: כולם שותים.
• 2:4,2:6,4:6 דילוג תור. (לא קורה כלום).
• דאבל: כשמקבלים דאבל, יש לזורק את הזכות לבחור אדם אחד או שתים ולחלק להם את הקוביות. הם זורקים ושותים מספר מנות שהתקבל בקוביה (כך שאם הוא נתן לשחקן אחד זה יכול להיות מאוד משמעותי). אבל אם התקבל שוב דאבל בזריקה בעל התור המקורי צריך  לשתות כמספר שעל קוביה אחת והוא מקבל תור נוסף.

 כאשר יוצא שיש הוראות חופפות, צריך לבצע את כולן. (3:4 גם השמאלי וגם ה'שותה' שותים וכדו').

 כשמגיעים ל'שותה', אם הוא מקבל 3 באחת הקוביות או שסכום הקוביות הוא 3, הוא משתחרר מלהיות ה'שותה' והוא צריך לבחור את היורש.

אחד ממשחקי הקוביה הטובים. שילוב של הרבה חוקים לא מסובכים, אפשרויות להטיל על שחקן אחר לשתות ומעמדות ברורים בין השחקנים ליצירת תחרות. כל מה שמשחק שתיה צריך. 

Long Island Ice Tea- או:זה רק נראה כמו תה

0.5 מנה וודקה (Smirnoff)

0.5 מנה ג'ין יבש(Gordon`s)
0.5 מנה רום בהיר(Bacardi)
0.5 מנה טקילה בהירה(Jose Cuervo)
0.5 מנה ליקר תפוזים יבש (ישראלי)
0.25 מנה מיץ לימון טרי
0.25 מנה סירופ סוכר חלש (1:1)
קולה
גלגל לימון לקישוט

קטגוריה: קוקטיילים פופולארים
אלכוהול מוביל: ארבעת הלבנים
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: בניה על קרח
טעם עיקרי: מתוק
צבע: שחור
מתאים ל: לדפוק את הראש במסיבה

קוקטייל שהופק לראשונה בשנות השבעים על חוף הים בלונג איילנד (כמה מפתיע). למרות שמו, לא מעורב בו תה כלל והוא נקרא כך רק על שום צבעו שלעתים נראה כמו תה.

בקוקטייל זה-למרות שהוא מאוזן היטב- מרגישים חזק את האלכוהול (ומדובר רק בשתי מנות- כמות רגילה).
אני מניח שזה בגלל שהוא תוסס (אבל אין לי ביסוס מדעי לזה). זה קוקטייל מאוד טעים (למי שאוהב קולה) והוא כולל הרבה מרכיבים (מה שמגביר את אפקט ה-וואו) ועדיין הוא לא מרגיש לי מיוחד מספיק, אולי בגלל שהוא נראה עממי מדי.
בכל אופן אני חושב שהוא מושלם למסיבות או חתונות בהם אתה רוצה להיכנס מהר לאווירה.

משחק: נהג זהיר- Drunk Driver

סוג: משחק קלפים
מספר משתתפים: 1
אביזרים: כוס שוט, חפיסת קלפים
דרגת שכרות: גבוהה מאוד
מטרת המשחק: כל משתתף בתורו מנסה לצלוח רצף קלפים מבלי לשתות.

הדילר מחלק לפני ה"נהג" את הקלפים כשהם הפוכים ומונחים בטור (זהו ה"הכביש, שעל הנהג" לעבור).

הנהג חושף את הקלפים לפי הסדר ומתנהג כך:

אם נחשף קלף רגיל הנהג הצליח לעבור את השלב ומתקדם לקלף הבא.

אם נחשף קלף "נסיך" הדרך התארכה (+1 קלף) ועל הנהג לשתות משקה אחד.

אם נחשף "מלכה" הדרך התארכה (+2) ועליו לשתות 2 משקאות.

אם נחשף "מלך" הוא מוסיף שלושה קלפים ושלוש משקאות.

ואם נחשף "ג'וקר" נוספים ארבעה קלפים וכל המשתתפים מלבד הנהג שותים.

המשחק נמשך עד שהנהג מצליח לעבור את המסלול (נגמרים הקלפים שמולו).

זהו משחק מאוד מוצלח, עם חוקים פשוטים ולמרות שאין בו אלמנט של משחק חברתי והוא רק נותן סדר לשתיה, מאוד משמח לראות משהו שחייב פתאום- עוד לפני שהתחיל הערב- להריץ שורה של שוטים.

Daquiri-או: הזקן והתות בננה

1.5 מנות רום לבן מפורטו ריקו (Bacardy superior)
0.5 מנה מיץ לימון
0.25 מנה סירופ סוכר (1:1).
כתר סוכר וגלגל\תלתל לימון לקישוט

באנגלית: דקירי
קטגוריה: קוקטלים קלאסיים\ סאוור
אלכוהול מוביל: רום
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: חמוץ\מתוק
צבע: לבן אטום

משקה קלאסי מסוף המאה ה-19. נקרא על שם עיירה בקובה בה הופק המשקה לראשונה. בעיירה היה בר אמריקאי ששירת כורי ברזל אמריקאים, ומספרים שהברמן המקומי המציא את המשקה כשנגמרה לו הספקת הג'ין והוא נאלץ לעבור להאלכוהול המקומי. המשקה נעשה לפופולארי ביותר בארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה- כאשר היו בעיות באספקת רוב המשקאות האלכוהוליים, מלבד הרום שהמשיך להגיע באספקה סדירה ממרכז אמריקה.  היה אחד המשקאות האהובים על הסופר המינגווי (שהתגורר בקובה).

השילוב בין אלכוהול בסיס, מיץ לימון וסוכר נמצא ברבים מהקוקטיילים הקלאסיים וניתן למצא אותו גם בקוקטייל סאוור (ג'ין\ וויסקי), בקפיריניה ובמרגריטה.
עם הזמן התפתחו למשקה גרסאות המשלבות פירות ואני החלטתי לנסות להשתמש בשילוב הקלאסי של תות ובננה (שעכשיו מתקרבת סוף העונה שלהם). כדי להכניס פירות טריים למשקה (ולמרות שניתן להשתמש בבלנדר אני העדפתי להשתמש בכותש.

דקירי תות בננה

 כותשים היטב את הפירות עם שאר המרכיבים בשייקר ורק אח"כ מוסיפים את הקרח ומנערים.
התוצאה שהתקבלה היא משקה סמיך מאוד. דומה לשייק פירות אלכוהולי. למרות הסינון המובנה של השייקר עבורו משקעי פירות רבים וכנרה הייתי צריך להעביר את המשקה דרך מסננת נוספת צפופה יותר. עדיין התקבל משקה טעים ומתוק.

ותמונה אחת מלמעלה