רכיבים:
3 מנות וויסקי או בורבון (Jim Beam Rye)
1 כפית אבקת סוכר
8 עלי מנטה
סודה או מים
תוספת אפשרית- התזה אנגוסטורה ביטר
תפרחת עלי מנטה לקישוט.
באנגלית: מינט ג'ולפ
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: וויסקי
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: מעיכה ובניה בכוס על קרח
טעם עיקרי: מתוק, וויסקי
צבע: חום ענברי
מתאים ל: מירוץ סוסים ביום קיץ חם.
מדובר באחד הקוקטיילים הותיקים ביותר. הקוקטייל מוזכר כבר בספר קוקטיילים מ-1803 (אם כי שם לא מצויין באיזה סוג בסיס אלכוהולי משתמשים). המשקה היה נפוץ בחלק הדרומי של ארה"ב והאגדה מספרת שסנטור קנטאקי היה זה שהכיר אותו לברמן במלון בו התאכסן בוושינגטון הבירה ומשם הוא נפוץ לפאבים אחרים בצפון. לאורך המאה ה-19 הג'ולפ הוגש על מספר בסיסים אלכוהולים ובמיוחד היה נפוץ ג'ולפ על בסיס ברנדי אך מ-1938, עת הג'ולפ על בסיס קנטאקי וויסקי הוכרז כמשקה הרשמי של מירוץ הסוסים הגדול שנערך בקנטאקי ה-' קאנטאקי דרבי', הג'ולפ התקבע כמשקה אמרקאי וככזה הוא מופק כיום רק ע"ב בורבון.
דרך ההכנה דומה להכנת המוחיטו. ניקח את העלים התחתונים של הענף (את החלק העליון נשמור לקישוט), מעיכה עדינה מאוד של עלי מנטה עם סוכר והאלכוהול בכדי להוציא את הטעם למשקה(הכותש המשונן שלי לא מתאים פה לכן השתמשתי בגב הלא משונן שלו. ניתן לחילופין לגלגל בעדינות חופן עלים ביד ולזרוק אותם לכוס), ואח"כ הוספת קרח, סודה וערבוב. המשקה שמתקבל טעים מאוד והזכיר לי תה קר גם בצבע וגם בטעם. מדובר בקוקטייל הוויסקי המוצלח ביותר לטעמי והוא מאוד מרענן וקייצי.
לגבי המנטה- בארה"ב נהוג להשתמש בסוג שנפוץ שם ה-Mentha spicata שמתאפיין בעלים משוננים וטעם עדין. כאן בארץ נפוצה יותר נענעת המים שלה טעם די דומה. אני השתמשתי בפפרמינט שלו עלי קצת סוגולים וטעם חזק יותר. ובלי קשר לסוג אפשר לוותר על המסורת ולהשתמש בהרבה יותר עלים.
הערה נוספת- השתמשתי באבקת סוכר במקום בסוכר רגיל כי חשבתי שהוא יתמוסס ביתר קלות, דבר שהתברר כטעות. האבקה נעשתה גושית והיה קשה מאוד למוסס אותה כמו שצריך. הדבר הנכון לעשות הוא למוסס את הסוכר במעט מים או סודה בתחתית הכוס לפני הוספת שאר המרכיבים.
3 מנות וויסקי או בורבון (Jim Beam Rye)
1 כפית אבקת סוכר
8 עלי מנטה
סודה או מים
תוספת אפשרית- התזה אנגוסטורה ביטר
תפרחת עלי מנטה לקישוט.
באנגלית: מינט ג'ולפ
קטגוריה: קוקטיילים קלאסיים
אלכוהול מוביל: וויסקי
סוג כוס: גבוהה
דרך הכנה: מעיכה ובניה בכוס על קרח
טעם עיקרי: מתוק, וויסקי
צבע: חום ענברי
מתאים ל: מירוץ סוסים ביום קיץ חם.
מדובר באחד הקוקטיילים הותיקים ביותר. הקוקטייל מוזכר כבר בספר קוקטיילים מ-1803 (אם כי שם לא מצויין באיזה סוג בסיס אלכוהולי משתמשים). המשקה היה נפוץ בחלק הדרומי של ארה"ב והאגדה מספרת שסנטור קנטאקי היה זה שהכיר אותו לברמן במלון בו התאכסן בוושינגטון הבירה ומשם הוא נפוץ לפאבים אחרים בצפון. לאורך המאה ה-19 הג'ולפ הוגש על מספר בסיסים אלכוהולים ובמיוחד היה נפוץ ג'ולפ על בסיס ברנדי אך מ-1938, עת הג'ולפ על בסיס קנטאקי וויסקי הוכרז כמשקה הרשמי של מירוץ הסוסים הגדול שנערך בקנטאקי ה-' קאנטאקי דרבי', הג'ולפ התקבע כמשקה אמרקאי וככזה הוא מופק כיום רק ע"ב בורבון.
דרך ההכנה דומה להכנת המוחיטו. ניקח את העלים התחתונים של הענף (את החלק העליון נשמור לקישוט), מעיכה עדינה מאוד של עלי מנטה עם סוכר והאלכוהול בכדי להוציא את הטעם למשקה(הכותש המשונן שלי לא מתאים פה לכן השתמשתי בגב הלא משונן שלו. ניתן לחילופין לגלגל בעדינות חופן עלים ביד ולזרוק אותם לכוס), ואח"כ הוספת קרח, סודה וערבוב. המשקה שמתקבל טעים מאוד והזכיר לי תה קר גם בצבע וגם בטעם. מדובר בקוקטייל הוויסקי המוצלח ביותר לטעמי והוא מאוד מרענן וקייצי.
לגבי המנטה- בארה"ב נהוג להשתמש בסוג שנפוץ שם ה-Mentha spicata שמתאפיין בעלים משוננים וטעם עדין. כאן בארץ נפוצה יותר נענעת המים שלה טעם די דומה. אני השתמשתי בפפרמינט שלו עלי קצת סוגולים וטעם חזק יותר. ובלי קשר לסוג אפשר לוותר על המסורת ולהשתמש בהרבה יותר עלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה